ייעוד השפה בפירושים בידי לורנצו גיברטי

המלץ אודות קישור מאמר תלונות הדפס מאמרשתף לינק זה הזמן בפייסבוקשתף מאמר זה הזמן בטוויטרשתף עמוד הגיע ב-Linkedinשתף מאמר הגיע ב-Deliciousשתף לינק הגיע בדבר Diggשתף מאמר זה הכול על Redditשתף עמוד זה בדבר PinterestExpert מחבר צ’ארלס ברבר
פרשנויותיו אצל לורנצו גיברטי, לפי האמונה, פורסמו כ. 1455, מציינת את כל האירוע בעל הדירה ההתחלתי בידי אמן שכותב על עצמו לכן העבודה שלו. באופן זה עמד גיברטי לפני האתגר לתאר אחר פעילותו במילים המעבירות את אותן כוונותיו לקהל שהיה אמור לקרוא את כל הפירושים. כדי לסייע לג’יברטי להשלים את אותו שפתו היא פנה לרומא העתיקה מתוך מטרה להחזיר שיעור, ולעתים קרובות החליף טקסטים של קיקרו ווירגיליוס בנות חוקרים הומניסטיים כדי להעצים את כל הלמידה שלו. חלקים ענפים בקרב ספרים בקרב פליניוס וויטרוביוס הם את אותם מעצב השיער הראשון בפירושים אצל גיברטי, מה שמוכיח שהוא מסוגל לקרוא ספרים בלטינית, אף על פי שגיאה בתרגומיו. ההיסטוריה הירוקה בידי פליניוס מיוחסת פעמים רבות קרובות בעשיית המסגרת לדיון בתולדות האמנות. יחד עם זאת, אנו לא נעשה לבדכם בדיון הכול על ציור ופיסול כי כתבי המאה ההתחלתי ערב הספירה בידי דיוניסיוס מהליקרנסוס חושפים השוואות בין פסלים זה הזמן לתופעה ונואמים משפחתו בתואר כדי לצייר את אותו קווי הדמיון ולהבדיל של ההבדלים ביניהם. תכנון הגיע בידי השוואת רטוריקה לדימויים מצויים ב-Quintilian’s Institutes of Oratory, שנתגלה אחרי פליניוס הזקן בשלהי המאה הראשון לספירה, שעורך השוואות ברורות מכיוון ציור, פיסול ורטוריקה. קווינטיליאן מבקר בשפה שמתארת ​​את יצירותיהם בידי פסלים כ’נוקשות בעיקר, ‘פחות נוקשות’ ו’רכות יותר’. הרנסנס, כפי שאולי אנחנו ממלאים את הפעילות במאה העשרים ואחת, הוא הלידה יאריך אצל הזמן העתיקה, ובאיטליה המוקדמת אצל הרנסנס, אוצר המילים ששימשו ביוון ורומא העתיקה לגבי ציור ופיסול גלוי מופיע במאמר החדש.

תחילה הקוואטרוצ’נטו, גברה התעניינות בביוגרפיות שנבעו מהתרגומים בידי “חיים מקבילים” על ידי פלוטארכוס מאת ליאונרדו ברוני וג’קופו אנג’לי. בשנים הראשונות אצל המאה החמש עשרה קידום אצל ברוני אודות את החיים של פטררקה ודנטה, שנכתב בשפת העם ומשום כך יותר קל לקהל ללא קץ שנתיים. ברוני מציין שוב ושוב ב”חיי דנטה” שלו שללשון העם שיש “ההערכה והכשרון שלו”, “השלמות והצליל חתימה, והדיקציה המלוטשת והמלומדת שלו”.


תוך כדי, נעשה חולה שיווק מוגבר בידי ספרות שהתמקדה ביתר שאת בציור, אומנים ופסלים. Cennino Cennini פרסם אחר הכותרת שעליו, The Craftsman’s Handbook, בסוף שנות ה-1390, ואחריו את כל דווחו אצל Leon Battista Alberti, On Painting, בשנת 1435, והעניק לג’יברטי חומרי ריסוס נוספים שהופקו בזמנו ובשימוש באוצר מילים אשר מפיצים לו שנתיים. עשור כעבור שאלברטי פרסם את אותם “על הציור”, ניצור אמור גיברטי מתחילים לספרא את אותם הפרשנויות המקיף בהתבסס על אודות הווריד העשיר זה בוודאי בידי ספרות. למרבה הצער, אין כל עותק יש של הפירושים הנכונים כפי שנכתבו באמצעות גיברטי. הפרמטר ששרד הינם שלוש ספרים של הפירושים שבוצעו באמצעות מעתיק מאוחר שנתיים. גרידא שזה מסובכת, זה ואלו שפת הטקסט המנותח והנדון היום, כי אנחנו מדברים בתרגום לשפה אחרת; אנגלית.

האקדמאים במכון קורטולד לאמנות מודים שהעותק בא עם אי דיוקים רב גוניים, במידה שהרי נסביר שאי אפשר להגדיר כמה מאי הדיוק ואי הידיעה נובעים של המעתיק וכמה מותנה בגיברטי למכשיר שלו. ההבחנה בטעויות של גיברטי בתרגום מלטינית ובקשיים שניצבו בפניו בתרגום שפה הוא לשפת העם, נערכת. יחד עם זאת, הסעיף הנדון היא שפרסם גיברטי הכול על יצירותיו, הדלתות שזכו לכינוי שערי גן עדן, ומסיבה זו הן לא נתפסה מטלה מג’יברטי לתרגם מלטינית. יחד עם זאת, התרגום לאנגלית הוא מעורר בעיות הצוואר, לפי שמודה לארה ברוק בתרגומה ל”מדריך האומן על ידי סניני”: “ככל שהמשכתי בפעילות שלי נהייתי מודע בזמן האחרון לזה שהאנגלית שהפקתי הן לא משקפת את האיטלקית שהנני מתמלל”. בשל מכך, בעל רווחים לתת את הדעת לכתב האיטלקי הזמין כשיקרה דנים בתרגום לאנגלית, כי תרגומים שונים יוצרים משמעויות שונות המטשטשות רק את המשמעות המקורית. מכון קורטולד מתרגם את אותה “Condussi detta opera con grandissima dilegentia e con grandissimo amore” ל”ביצעתי את אותם הפעילות בהתלהבות ובאהבה הגדולה ביותר”. גילברט מתרגם אחר משפט ל”ביצעתי את המלאכה בשקידה הגדולה ביותר ובאהבה הגדולה ביותר”, שנראה שנתיים תואם רק את האיטלקי שונה. בכך שמכון קורטולד מסיר את כל ‘הכי גדול’ שעות הערב ‘אהבה’, מושם פוטנציאל להבין שגיברטי ביצע את אותם עבודת השיפוצים בחריצות/להט שנתיים איפה שאהב. יותר דרוש, התרגומים המגוונים לאנגלית אצל ‘dilegentia’ הם בעייתיים כיוון באנגלית ‘zeal’ פירושו ‘מסירות נלהבת עד נלהבת, לפעמים קרובות קיצונית או אולי קנאית במהותה, בנוגע ל פעילות דתית, מטלה פוליטית, אידיאל או לחילופין שאיפה’ ומקורה כשאתם מבצעים הלטינית המאוחרת, ‘זלוס’. ‘חריצות’ פירושו ‘יישום חזק וזהיר; ערכה של אם טיפול נאותים” ומקורה בלטינית ‘dilegentia’ שפירושה ‘דאגה, תשומת לב’.

‘דיליגנטיה’ נקרא אחר קווינטיליאן כחלק מאוצר המילים חתימה כדי לתאר היבטים על ידי המילה המעוצבת ושל הדימוי המעוצב, עם בניית לינק לימי קדם שזכה לשבחים בנייני דורו בקרב גיברטי, הנושא שמעניק ליצירתו על ידי גיברטי גרביטאס מועשר. התרגום של גילברט בסמיכות שנתיים למיועד. במילים אחרות באיטלקית. אחרי בחינת הקשיים הגלומים בפעילות שיש להן עיתון היסטורי שנעשו לו סינון שיטת מעתיקים ומתרגמים, הדבר מספק גיברטי בכתבה הנחקר?

כעבור שהסביר את כל תיאוריות האמנות המצע בספר הראשוני של הפירושים חתימה שאמן ופסל גבוה צריך להחדיר ביצירותיו, ג’יברטי מעניק לעצמנו את אותו התיאור המצע הכול על אמנים שונים מהטרנצ’נטו ואילך שהוא הכי אוהב. הינה ישמח לעשות הינו בעזרת במונחים למשל ‘קומפוזיציה’ ו’הקלה’ בתיאור שעליו אודות אמברוג’יו לורנצטי, עובר להתגורר בעלות עצמו יחד עם העבודות שלקח הכול על אייפון שלו מ-1419, הכללים של קטע הכתבה הנבדק אודות מערכת הדלתות השלישית לנכס הטבילה של פירנצה. בעיקרו, גיברטי מפרט תיאור ויזואלי של הדלתות. ההיבטים הפורמליים מובאים אודות שתי לוחות (עשרה) וגודלם (שני מטרים וחצי ריבוע), להבא להסביר שמקור הנרטיבים המצויינים נלקח מסיפורי הברית הוותיקה . יהיה באפשרותכם תיאור בידי האפריז הפנימי והחיצוני. הפנימי כללי עשרים וארבע דמויות, בעוד החיצוני מכיל עלים, ציפורים ובעלי חיים. תמלול הקלטות זה הזמן פזורות סימני אלפבית שגיברטי משתמש אשר בהן במטרה לתאר את אותה הרגשת בקרב הדמויות הממלאות את אותן חלקן במחזור הסיפורי שהוא יצר. גיברטי נעזר ב’נדהם’ ע”מ לתאר לאיזו תכלית הרגיש האנשים שחיכו למשה לחזור בעלות הלוחות מההר (עשרת הדיברות). זה הזמן מייחס לקורא דבר מה בדבר הבעות הפנים ועל גבי הרגש שגיברטי שאף לתאר בדמויות אלו המעובדות בברונזה יצא. זה מרגיש כאילו גיברטי מעוניין למצוא את המילים הנכונות במטרה לתאר את הדבר של רוצה שהצופים בפאנל זה בוודאי יבינו אודות הנרטיב בחלל הפאנל ברגע שהוא מת. ג’יברטי מייחס בשבילנו ואלה את אותו גישתו וכוללת לייצור בידי רשת דלתות הנה, ובהיבט זה בידי החיבור שעליו, בולט הקשר ל”על הציור” אצל אלברטי.

גיברטי כתיבה על בדרך זו שהוא מבקש “לחקות את אותן העולם… בעלות כל כך קווי המתאר… [ו] שיש להן קומפוזיציה עשירה בדמויות רבות” שהמזוזה מזכירות את אותה ההיסטוריה הירוקה על ידי פליניוס, שבו פליניוס משבח את אותו אומנותו בקרב הבריאה בביצוע גורמים נזק והמצאתה. ] במתן לחרקים עוקץ בזנב. סניני קובע שאמן מוכרח בכל המקרים להעתיק מהחיים ןלתרגל כמעט בכל מקרה. כמו כן, אלברטי אומר שהוא יסביר את אותם ‘אמנות הציור מתוך העקרונות הבסיסיים בידי הטבע’ בפתיחה ל-On Painting. כתיבה בעמודים חדשים שכן “העיקרון הרגיל יהיה שרוב שלבי הלמידה ייחפשו מהטבע: המהלכים לשכלל רק את האמנות שלכם יתגלו בחריצות, לימודים ויישום”. גיברטי משקף את אותה ההצהרות האלו בגישתו ליצירת לוחות דלת הכניסה. כאן, חלה למוד ברורה מאמני קוואטרוצ’נטו, שהטבע מהווה השאיפה על ידי אמנים לשכפל מספרות שנכתבה ממש לפני ובמהלך ישאיר הדלתות של גיברטי, ולפחות עשר שנים לפני שגיברטי סגנון מכיוון שזאת נודעה כוונתו בקשר הדלתות כשהוא קופירייטינג עליהן בפירושיו. גיברטי מתעצם לא קרוב 2 שנים באימוץ רוח הוראתו בידי אלברטי על ידי שימוש בביטוי המסויים ע”מ לתאר את אותם מידת המאמץ שהוא הפעיל כ”חרוץ ביותר”. ‘חרוץ’ מתחקה בשימוש בו עד לקונטיליאן, השיטה שנקראת אלברטי הרואה בהפגנת ‘חריצות’ הכרחית עבור הללו שרוצים שעבודתם תיהיה ‘נעימה ומקובלת על הדורות הבאים’, ענין זה שחושף שכיח גדול מהמניע אצל גיברטי להתיז במילה הוא לתיאור חתימה. מַאֲמָצִים. ג’יברטי מתאר ארבע את כל גישתו בדרך זו שהיצירה “הסתיימה שלכל ידע, פרופורציה וכישרון”. התפקוד ב”פרופורציה” נותן רק את המושג פרספקטיבה, הקלה וקומפוזיציה.



תמלול הקלטות מתאר היבטים אצל גישתו המכילה לעשיה ערכת הדלתות אחר. הינה מתייחס ל’קווי המתאר שהיא מסוגל לייצר’ ו’עם קומפוזיציות משובחות’ המובילות אודותיו לדבר הכול על דרגות ההקלה המגוונות שבהן השתמש כדי לתכנן רגש של תלת גודלו של, רק כפי שהעין הייתה תופס אותו את החסימות. קארי טוענת שגיברטי ראה בשליטה בפרספקטיבה הליניארית את אותה הבסיס להפקת נרטיב ציורי, אחד האתגרים הרציניים ביותר שלהם התמודד אמן בקוואטרוצנטו. Ghאיברטי עלול להפנות תשומת לב לסניני ואלברטי ששניהם סיפקו רעיונות בנוגע ל הקלה, ובוודאי, אלברטי מספק רעיונות מפורטות ליצירת פרספקטיבה ותלת מימד במישור תמונה. בזמן אלברטי עבור עיבוד ציורים קרוב ככל האפשר לטבע, היא בעצם מפרק את הפריטים המשאבים אותם; מתאר, קומפוזיציה וקליטה על ידי ​​אור. אוצר המילים זה בהחלט נמצא רק את ג’יברטי בתיאור הדלתות, תוך הסתמכות על הקווים המנחים של אלברטי במסע הביקוש הכולל באופן זה שנוצרות תנועות חינניות. קראוטינרה סבור שגיברטי נשאר קונה לבבנו בידי עדינותו בוהה מול רצונו על ידי קוזימו דה מדיצ’י לחפש עבודה מונומנטלית שנתיים. בכול העמוד של גיברטי, גלוי שאינו השתמש באוצר מילים ללא סוף כדי לתאר את אותן עיסוקו. באתר הינה, היא מסתמך המתארת את אוצר המילים בידי ציירים ונואמים שהלכו לפניו. בקסנדאל קובע שהרי הקוואטרוצ’נטו הגביל את כל אוצר המילים שהיה אודות הקוואטרוצ’נטו לתאר אמנות, מוגבל שאין להם יותר מארבעים סמלים. כיצד התרחב אוצר המילים הנ”ל בשנים שלאחר מותו בקרב גיברטי?

בפרשנותו של תמלול חלקי אצל דנטה, השתמש לנדינו באוצר מילים שביקש להעניק תחושה חזקה של סגנון האמנים והיצירה שהם כבר הפיקו. לנדינו התייחס למונחים ובינהם ‘אריה’, ‘סקורצ’י’ ו’פרומפטו’ שאותם הינה דורש לתאר על ידי דוגמאות, גישה מועדפת בספרות. יחד עם זה, לנדינו בסיסי מונחים שכבר השתמשו בהם, כמו ‘תבליט’ ו’אורנטו’, ניסיון הוא נותן בחזרה תיאור מפורט יותר של המשמעות שלהם כשהם מיושמים על אודות אמנות. למונחים ובינהם ‘אריה’ מתבצע היסטוריה על ידי שירותי באמנויות, כעבור ששימשו רק את דומניקו דה פיאצ’נצה במסכתו אודות הריקוד במטרה לתאר היבטים בקרב ריקוד. גיברטי לא השתמש במונח זה הזמן בפירוש המצע, בזמן שהחיבור בידי דומניקו דה פיאצ’נצה פורסם ב- 1450. או שלא, גיברטי אינן ראה את העבודה הנ”ל ע”מ לשים באוצר המילים זה. אמן מאוחר 2 שנים, ג’ורג’יו וסארי, התייחס לפרשנותו אצל גיברטי ברשתות האמנים המפורסמים שעליו, על מנת לסייע לו או לעצב את אותה הנרטיב סביב גיברטי שהוא אוהב. דוחף פלורנטיני שהיה הפתרון האידיאלי לאבולוציה על ידי האמנות שצמחה בעלות תקומתה אצל פרק הזמן העתיקה אודות השלכתה לקראת שיאו של דבר שוסארי האמין שאמנות תהיה, מתגלם במיכלאנג’לו. הנושא שגיברטי התכוון להגיע אל בהכנת הפרשנות חתימה הנו השיג – לשבח ולהעריץ לדורות הבאים.